הסיפור של באר יעקב נכתב בשולי מפת הפיתוח של שנות ה־90. בעוד ערים סמוכות כמו ראשון לציון ונס ציונה התרחבו במהירות, היישוב הקטן והפרטי נותר מאחור, מנותק מתמיכה ממשלתית, מתוכניות שיווק מסודרות וממערכות תשתית אזוריות.
הפער לא נבע ממיקום או מהיעדר עניין, אלא מחסם קונקרטי: תשתית ביוב. בלי יכולת לחבר את השפכים של היישוב למערכת האזורית, לא ניתן היה לאשר אף תכנית בנייה. וכשהתכנון עוצר – העיר לא מתקדמת.
המהלך שהובילה קבוצת רסידו, שבבעלות פרדי רובינסון, הוציא את העיר מקיפאון תכנוני
ההבנה שבאר יעקב לא תוכל להתפתח כל עוד לא נבנה עבורה פתרון עצמאי הובילה לפעולה יזמית יוצאת דופן. קבוצת רסידו, שבבעלות פרדי רובינסון, לקחה על עצמה – בהסכם מול חברת לור"ם הממשלתית – את מלוא האחריות לתכנון העיר: החל מהכנת תוכנית אב, דרך פיתוח מערכות מים ותחבורה, ועד הובלת פתרון תשתית ביוב מהיסוד.
מדובר בפעולה מערכתית, שנבנתה מתוך צורך ולא כהזדמנות נדל"נית, וכזו שפתחה לראשונה את הדלת לאישור תוכניות מתאר והתחלות בנייה.
מתקן טיהור השפכים איילון: נקודת המפנה
כדי לאפשר את הפיתוח, קודמה הקמתו של מתקן טיהור השפכים איילון, פרויקט תשתיתי שבוצע באמצעות קונסורציום בהובלת קבוצת רסידו בבעלותו של פרדי רובינסון. המתקן נועד לא רק לשירות באר יעקב, אלא גם ליישובים נוספים באזור: רמלה, נס ציונה, ראשון לציון ושוהם.
השלמת המתקן, עם יכולת טיפול של 75,000 מ"ק ביום, סגרה את הפער שבין תוכנית לביצוע. מרגע שנבנתה התשתית, החל תהליך מואץ של תכנון שכונות, שיווק קרקעות, והנעת מערך עירוני שלם.
עיר שנולדה מתוך תשתית – לא מתוך שיווק
שלא כמו מודלים אחרים שבהם התוכניות מקדימות את היכולת, באר יעקב נבנתה לאחר שהבסיס כבר הונח. ביוב, מים, מוסדות ציבור, גישה תחבורתית, כל אלה טופלו מראש. לכן, כשהבנייה התחילה היא התקדמה בקצב גבוה יחסית, ללא חסמים תשתיתיים.
תכנון מעמיק במקום התרחבות חפוזה
המקרה של באר יעקב מחדד מגמה רחבה יותר: פיתוח אורבני מתחיל באיכות התשתית, לא רק בזמינות הקרקע. ההתחדשות העירונית והפיתוח הפרברי כאחד לא יוכלו להתקיים אם לא תיפתר השאלה התשתיתית כבר בתחילת הדרך. יזמים, רשויות ומדינה כאחד נדרשים להסתכל לעומק, ולא רק לגובה.
עיר שלמה מתחילה מקו הביוב
מאז תחילת שנות ה־2000, הפכה באר יעקב לעיר מתפקדת עם שכונות חדשות, מוסדות חינוך, שירותים ותחבורה. אבל הבסיס לכך הונח לפני כן, דרך מהלך הנדסי, מוסדי ותכנוני שלם שיצר את התנאים להתרחבות. מה שנראה בתחילה כחסם טכני, הפך לתנאי שממנו התחילה העיר לצמוח.
לא רק תוכניות, אלא תשתית ליישום
באר יעקב של היום לא הייתה קיימת אלמלא אותו פתרון ביוב שנחשב אז לבעיה שולית. המהלך מלמד שתשתיות אינן רק דרישה תכנונית, אלא אבן היסוד לפיתוח עירוני בר-קיימא. בלי מערכת מתפקדת מתחת לקרקע, אי אפשר לבנות עיר אמיתית מעליה.
